ביאור:בראשית ל טו
בראשית ל טו: "וַתֹּאמֶר לָהּ: הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי, וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי. וַתֹּאמֶר רָחֵל: לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה, תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ל טו.
לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה[עריכה]
דּוּדָאֵי בְּנִי[עריכה]
ראובן, ילד כבן ארבע, שיחק בשדה ליד הבית, ושב לביתו עם צמח הדודא. רחל ראתה את ראובן עם הדודאים וחשבה שלאה מכינה תרופה שעוזרת לה להכנס להריון, והיא החליטה שהיא חייבת לקבל את הדודאים כדי לעזור לה להכנס להריון.
הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי, וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי[עריכה]
מדברי לאה אנו לומדים שרחל הגבילה את הביקורים של לאה, ולא נתנה לה את עונתה.
למרות שלאה החליטה לעמוד מהריונות, ככתוב: "וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת" (ביאור:בראשית כט לה), נראה שהיא נפגעה וסבלה מהיחס של רחל, ומצאה הזדמנות להשיב לה.
מדברי לאה, ניתן גם להבין שלרחל היה מספיק כוח במשפחה לדרוש מלאה לתת לה בלי תשלום. אולם לאחר דברי לאה, רחל התרככה ולא רצתה להראות רשעה, וויתרה ללאה לקבל משהו בתמורה.
לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה, תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ[עריכה]
בשלב הזה גם רחל וגם לאה לא קיבלו מתנת נשואין מלבן, והיו תלויות בחסדי יעקב.
יעקב היה עשיר מאוד בכנען, כפי שיצחק העניק לו את כל נחלתו ורכושו, ככתוב: "הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ" (ביאור:בראשית כז כט).
רחל שמעה את תחינתה של לאה לבוא ליעקב כדי שהוא לא ישכח אותה, ימשיך לאהוב אותה ואת ילדיה ויתן להם מירושתו, וייתכן שהיא תכנס להריון נוסף.
בשלב הזה סביר שבלהה כבר היתה בהריון, וסביר שגם זלפה כבר היתה בהריון.
סביר שרחל כעסה שלאה דחפה את זלפה ליעקב כדי לא לאפשר לרחל לשפר את היחס בין ילדי לאה לילדי רחל.
רחל החליטה לוותר ללילה אחד בלבד - שלאה תבוא ליעקב. רחל לא חשבה שהיא מוותרת על דבר בעל ערך, הן מה הסיכויים שבדיוק ביום הזה היא לאה תכנס להריון?
רש"י מסביר, 'שרחל הוענשה ולא נקברה במערת המכפלה, בגלל שהיא וויתרה על הלילה שלה עם יעקב הצדיק.'